ליאור ברוך / שתי עינייך |
והן צלולות כמים, צוננים שוטפים אותי
מתגעגע אלייך, לחיוכך
ומשתגע בלעדייך, בלי חום גופך
מנסה להבין את מה שאת אמרת
לי, מאין אוכל עוד להשיב את מה
שהתפתח בינינו והסתיים
אני לא שוכח דבר
ועכשיו לאן
אני אמשיך מכאן?
מרגיש כל כך מרוקן
מסתבר, כלום לא משתפר
כל כך מרוקן.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|