|
מפלצת הייתי-
אשר קורעת חלומות ובונה סיוטים.
צרחות קורבנותיי נשמעו באוזניי
עד שאתה הגעת.
מביט בי בעיניים עמוקות.
רציתי לשלוח לך ברק של תסכול
ורעם של גיהנום, אך גשם אינו יורד מעיניך.
זאת תמימות נאמנה אשר מגינה על רגשותיך.
נעול אתה בעולם משלך
משתף אותי בורוד שאופף את חייך.
חיוך שעולה על שפתיי
ועצב שהעיק על ליבי,
כי כמעט פגעתי בך,
ברגע האחרון ממש-
חיוך אמיתי של תמימות חביבה נשלח אליי
וכבש אותי.
שפטו אותי לנצח באבדון,
אך אתה שלחת יד בלי לדעת,
הצלת אותי כשנידונתי למוות.
רוצה להודות לך ולא יודעת איך.
מבט של תודה נשלח אליך-
עוד מקווה דתבין ולנצח תמשיך לחייך. |
|
לאחרונה כל מיני
כותבים התחילו
לחתום פה בשם
צוות הכותבים של
האנציקלופדיה
בליטניקה. אז מה
אם אנחנו
במנוחה, או
שותים קפה כבר
חודשיים, זאת
סיבה להחליף
אותנו? תנו
סיבה! תנו סיבה!
אה, נתנו
בעצמנו, נו
שוין, אנחנו
מבקשים שתפסיקו
לכתוב בשמנו,
אתם מקלקלים לנו
את השם הרע
שעשינו לעצמנו.
האנציקלופדיה
בליטניקה,
מהדורת הפסח
2001. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.