|
אתה.
מזמן- מזמן
בתקופת אהבה מתפוררת
ראיתי אותך וזוהר כ"כ.
התקווה.
אף פעם לא נטשה אותי.
והינה אני עוברת מאחד לשני
ועדיין תמיד אותך. אף אחד לא יודע.
תמימות.
כמה כבר יקרה לך?
לי מאוד. אני שוב שמחה.
בזכותך.
קשרים.
היית שלה
ואז של אחרת. אני קינאתי.
בכל זאת חיכיתי ואני עדיין. תמיד.
בלילה.
חולמת אותך
מלאך תמים
שלא משלה אותי.
כמה זמן אצטרך לחכות?
הכל
התרחש באותו הלילה.
מבט מרוחק כבר קבע בשבילי
את שאני לא רוצה לגורלי. כמה טפשי?
ילדה מקוללת, שסובלת ולא ניסבלת.
אני ככה בעיניך? אולי.
זה הכאב שלוכד אותי בתוך רגשותיי.
אחכה לזמן המתאים ואז... |
|
הוא לא יודע
לנגן, הוא לא
יודע גם לכתוב
ובעיניו זה לא
הוגן, והוא חושב
שזה לא טוב
הוא לא יודע
לרקד, או לדלג
על שלוליות
הוא לא יודע
לנקד ולא לסחוב
בעליות
הוא לא כותב על
שולחנות ולא
חותך בסיבובים
לא מתעסק עם
אלמנות ולא יורה
בארנבים
אדם מאוד מאוד
פשוט, שלא זקוק
לשום כפיל
תמיד נוהג
ברגישות, ורק
חבל שנקרופיל
זוזו לסטרי ושכן |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.