ריקי דארקו / ערש שירי |
מתיישב לצידם בתחילה כאורח
ואט אט נשכב בין שורותיהם כבמיטה של בית
לעיתים אני חושב כמה יפה היה לו היו
מכונסים אל כריכה, חבואים אל עצמם, מחליפים זכרונות.
והשירים היו מתיישנים אט אט, דוהים בעונות של זמן
ואני נשמר לנצח בהם, כגרגירי החול בסופת המדבר.
ספטמבר 2006
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|