אביגייל חצור / גוף |
עצמתי עין,ינקתי לחי,שירבבתי שפה ונשברתי.
אין יום לבלי עבר המהדהד בין הכתלים
ובלילות גופים ומתפטלים ,מתכרבלים.
בליל דאבותיי ממלאני עד זוב דם
ורק גופי הוא שיושב שם בפינה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|