נפתלי אוחנה / כשהסתובבת |
כשהפנת את הגב,
אל העולם,
אליי,
בכיתי,
כמו ילד קטן,
כמו מלאך.
עזבתי אותך,
למשך ימים,
ואת חזרת,
אחרי שנים,
באת אליי,
כמו מלאך,
נישקת אותי,
בחלומי.
ועכשיו את נמצאת,
בכל מקום,
בדמיוני,
בחלומי,
בתוך ראשי,
בתוך חדרי.
תפסת אותי,
ליטפת שערי,
נישקת לי,
על שפתיי,
אז בואי וחיזרי,
בואי אליי,
בואי,
ואל עזבי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|