שקד ג'קובס / שם |
עומדת בחדר לבן.
והרוחות השחורות נכנסות, וממלאות את החדר בשחור,
ומסובבות את הילדה הקטנה,
ומתחילות תולשות פיסת בד, ועוד פיסת בד.
פיסת עור, ועוד פיסת שומן,
עד שנשארות עצמות. שלד לבן, שעומד בחדר שחור.
יש לי את הכוח הזה,
לא ליפול.
המודעות העצמית, והתפאורה שהצבתי מצילים אותי, וטוב שכך.
הנה מה שיכול היה לקרות לי, המראה הקיצונית שלי.
אני פה, והיא שם.
שם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|