|
תשוקתי, דוברת גופי
אחזתי בך ולא ארפה
יירפו ידיי טרם עת
וקרביי חסרי תוכן
לתת
ייסוריי תמורת טעמך
ולשאול קרבתך.
תשוקתי, לופתת נפשי
ארפה אך לא אוותר
יוותר צמאוני טרם נובר
ורוחש בי, חסר מענה
להתמסר
לייסוריי בעד תחושתך
ולפתור חידתך. |
|
|
בהתחלה לא היה
משהו מיוחד. סתם
הלכנו ברחובות,
הסתובבנו. אחרי
כמה זמן הוא רצה
לחזור הביתה,
אבל אני אמרתי
לו לא, היום זה
היום, היום אין
הביתה. לקחתי
אותו לגן מאיר,
לאחת הפינות
החשוכות, קשרתי
אותו לעץ,
הורדתי את
המכנסיים ועשיתי
לו מה שעשיתי.
אחר כך חזרנו
הביתה.
אחד, תל-אביבי,
מספר על טיול עם
הכלב |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.