למחרת כל צוות רובין נפגש באולם הספורט ושם היו במעגל שש ספות
בצבעים שונים ומעל כל ספה מספר. כל אחד התיישב בספה שלו
והמפקדים הגיעו. פול התחיל לדבר ראשון.
"טוב, אז ככה. אנחנו צוות אחד ואין יותר מספרים ועדיפות, מעתה
יש קוד ואתם יושבים עליו - הצבע שלכם זה שם הקוד שלכם כצוות.
אנחנו "וויט" (לבן), צוות 1 אתם "גרין" (ירוק), צוות 2 אתם
"רד" (אדום), צוות 3 "גריי" (אפור), צוות 4 "פרפל" (סגול)
וצוות 5 אתם "בלו" (כחול). עכשיו, אני יודע שטיפה קשה לדבר על
החיים האישיים שלכם ואיזה פרטים לחשוף בסבב היכרות אז אני
אומר לכם מה לחשוף ואז נעבור בסבב וכל אחד יספר את שמו המלא,
סטטוס אישי, איפה נולד וקצת על הילדות שלו והתהליך הצבאי שעבר
עד היום וכמובן מה שהכי חשוב לדעת על טייס - איך הוא קיבל את
הכינוי שלו. אני אתחיל. שמי פול סטון, אני בן 32 ורווק,
נולדתי בווירג'יניה ויש לי שני אחים ששניהם אנשי עסקים.
בניגוד אליהם הלכתי בדרכו של אבי והתגייסתי לצי בגיל 18 ודרך
הצי למדתי משפטים. אחר כך שירתתי בטייסת והייתי מפקד צוות
ששירת בעיראק ומשם הגעתי לפקד על הצוות הזה. את הכינוי שלי
קיבלתי בצורה קצת מביכה; חבר במכינה נתן לי חובה להיכנס לתוך
תא מטען של חיפושית ואני כמובן לא מסרב לאתגר, נכנסתי והוא
מאידך נעל אותי בפנים לשלוש שעות ומאז הכינוי דבק."
פול ידע איך לדבר ואיך להרגיע. כולם חייכו כששמעו איך הוא
קיבל את הכינוי שלו ונראה שהאווירה משתפרת. ג'ני דיברה אחריו.
היא הייתה יפה נורא, סקסית, היו לה שפתיים מלאות ועיניים
שחורות עמוקות שהתאימו לשיער השחור הגולש שלה.
"טוב, אני ג'ני ספול, בת 30, רווקה מניו מקסיקו. התגייסתי
לנחתים בגיל 18, שם למדתי משפטים. לטיס הגעתי מאוחר. לפני שבע
שנים הוצבתי בעירק, ושם, בגלל מקרה נורא חריג, נאלצתי למלא
מקום של נווט. ניצבתי לתפקיד בהרבה תקווה להצליח ולאחר
שהמשימה נחלה הצלחה הועברתי להכשרה של הצי ובאימונים נתנו לי
את הכינוי שלי. אני באה ממשפחה גדולה. יש לי ארבעה אחים קטנים
ממני, כולם מתאגרפים, ועוד שתי אחיות שאף קטנות מהם. תמיד
הודיתי על כך שהם קטנים ממני, כי היום כשהאחיות שלי רוצות
לצאת עם מישהו זה מבחן של אומץ לצאת עם מישהי שיש לה ארבעה
מתאגרפים בבית."
ג'ני גם ידעה איך להרגיע את החדר וגם ידעה למי לפנות קודם. את
הסבב הזה הם התחילו הפוך, ולוקו דיבר ראשון.
"טוב, אני דני גייג', אני בן 30, אני מטקסס, גדלתי לבד עם אבא
שלי. אימא שלי נטשה אותנו בגיל שנתיים אז יש לי בעיה עם נשים
בייחוד טייסות אז אל תתבכיינו בגללי. את הכינוי שלי קיבלתי
בגלל אופי הטיסה שלי וההתבטאויות שלי מחוץ למטוס."
כולן הביטו בלוקו המומות ונראה שבל ובת' עומדות לקום להרביץ
לו, אך ג'ני פתחה את הפה ראשונה.
"כנות זה דבר טוב, לוקו, כל עוד זה לא פוגע בעבודה, ובכדי
להישאר בצוות הזה עליך לנסות ולהכיר את חברי הצוות ולפתח
אכפתיות כלפיהם. אני יודעת שרומא לא נבנתה ביום אחד ולכן יש
לך כמה חודשים לעשות זאת. ג'וש, תורך."
"אוקיי. אני ג'וש ג'ונס, אני מוויסקונסין ובחלקי אני עדיין
ילד חווה מהעיר הקטנה. להורים שלי יש שם חווה ויש לי שתי
אחיות. אחת גדולה ממני, נשואה עם בן ובת, ואחת קטנה ממני,
מסיימת תיכון השנה. אני בן 25 והתגייסתי לצי בגיל 18. חוץ
מללמוד איך לטוס הוצאתי תואר בקרימינולוגיה ופסיכולוגיה, אני
עדיין רווק וזה כי כל חברה שיש לי טוענת שאני נשוי לצבא והיא
לא נשארת איתי על תקן מאהבת. את הכינוי שלי, וינד, קיבלתי כי
אני תמיד עושה הכול במהירות, מה שלעתים משאיר בלגן ממש כמו
רוח אמיתית."
כל הזמן שהוא דיבר הוא הביט וחייך ישירות לסם. בראשו אמר שזה
מכיוון שהיא ישבה ממש מולו והיא כזו יפה, אך בתוכו ידע שזה
משום שהיא מרתקת אותו. בניגוד לרצונו הוא נמשך אליה. אצלו היה
חוק ברזל - ככלל לא יוצאים עם מישהי מהצבא ובפרט בחיים לא
מישהי מאותה מחלקה, והוא לא מסכים לשבור את החוק הזה, אפילו
לא בשביל מישהי יפה כמו סם, אך עדיין הוא הסתקרן לגלות עליה
יותר. דילן המשיך את הסבב וככל שזה זז סם חשה יותר ויותר לחץ.
היא הסתכלה על ג'וש מדבר כל כך בקלות ובנוחות, מפזר חיוכים
לכל עבר במראה נער הקסם שלו. סם חשבה שזה לא מפתיע, לו אין
שום שלד בארון, למה שתהיה לו בעיה להיות כזה חברותי.
"אני דילן ואני חייב להתחיל בלומר שהסבב הזה מרגיש מגוחך,
כאילו זה היום הראשון בחזרה לביה"ס וכולם מספרים מה הם עשו
בקיץ ואני יודע שכולכם חושבים כך. בכל אופן, אצלי שירות זה
בדם, אבא שלי הוא מפקד המשטרה בסן פרנסיסקו, אז כשהגיע גילי
להתגייס אמרתי שלזוז במטוס זה הרבה יותר מגניב מלזוז במכונית
אז התגייסתי לצי במקום למשטרה. יש לי חברה מדהימה בשם קייטי,
היא וטרנרית ואני ממש חולה עליה, היא הדבר היחידי בעולם שאני
אוהב יותר מלטוס. אני בן 27 ואת הכינוי שלי לורד קיבלתי
כגינוי בטירונות. בגלל שאני מסודר האשימו אותי באצילות יתר אז
הדביקו לי את הכינוי, מה שלא כזה נורא; באנגליה הכינוי הזה
יכול לפתוח לי הרבה דלתות."
דילן היה מאוד קליל בדיבורו וממש ראו שאצלו הכינוי זה בדיחה.
אצל קימברלי ההפך היה הנכון - כשהיא התחילה לדבר היא נראתה
רשמית ומכובדת, כאילו היא עכשיו נואמת על מצב האומה.
"אוקיי. היי לכולם, אני קימברלי מוושינגטון, אני בת 27 ואת
הכינוי שלי קיבלתי בגלל שאני תמיד רשמית ומקצועית, אך זה
מצופה ממני בתור מישהי שגדלה בעולם הפוליטי. אימא שלי היא ראש
הסגל של הבית הלבן ואבא שלי הוא הסנטור המייצג של וושינגטון
די סי ובעלי אדוארד הנורא מקסים ונורא תומך הוא עורך דין
פוליטי. אני עצמי עשיתי תואר בפסיכולוגיה וזהו".
סם כבר השתגעה, הן מזה שהיא השתעממה מכל הסיפורים הללו והן
מזה שתורה עומד להגיע. היא הכינה בראשה תסריט וקיוותה שזה
יספיק. ריי קטע את מחשבותיה.
"טוב, אז אני ריי סיירוס, אני רווק בן 28, נולדתי בלוס
אנג'לס, רק אני אחי וההורים הקצת משוגעים שלי. טוב, בלוס
אנג'לס כולם קצת משוגעים. אבא שלי במאי, אימא שלי תסריטאית
ואחי שחקן. אני עצמי ברחתי מהעולם המטורף הזה של חומרנות
ומרדף אחרי הצלחה. בגיל 20 התגייסתי אך היצרתיות של הוליווד
תפסה אותי ובאוניברסיטה עשיתי תואר בספרות וכתיבה. הכינוי שלי
הוא בדיוק כמו הבחור במחזה, בחור רווק שעובר מבחורה לבחורה
ומפתה כל אחת בחיוך תמים ובמילים יפות מהשירה העתיקה. ראו
בנות, הזהרתי מראש."
בת' הסתכלה עליו והוקסמה. הוא נראה פיוטי ומקסים והיא ראתה את
עצמה נכנעת לפיתויים שלו, ולכן קיוותה שהוא יהיה מקצועי מספיק
שלא להתחיל עם מישהי מהצוות. ובעוד בת' חשבה על ריי, בל
התחילה לדבר.
"אני מרגישה מוזר לדבר על עצמי. אני אישית הייתי מעדיפה
להעביר תקציר מהתיק האישי לכולם וזהו, אבל אם זה מה שיש אני
אנסה. נולדתי בצרפת ובגיל ארבע עברנו למינסוטה. זאת עיר נורא
קרה, אני עדיין מנסה להתרגל לחמימות של מיאמי. אני בת 26 ויש
לי חבר, ריצ'רד. הוא מתמחה ברפואת מיון כאן. אני למדתי
פילוסופיה, נורא לא ריאלי, אך מועיל לפעמים. את הכינוי שלי
גוסט קיבלתי בגלל שאני נורא שקטה ותמיד הולכת ומופיעה במקומות
מבלי שאנשים שמים לב אליי ותמיד אמרו עליי שאני בלתי נראית,
כמו רוח רפאים. אפשר לומר שבמטוס זה המקום היחידי שאני מרגישה
ביטחון."
כולם חייכו אליה באהדה וסם הסתקרנה ממנה. היא חשה שגם היא
מסתירה משהו כי הרי היא דיברה רק על החבר שלה ולא על המשפחה
שלה, רק ציינה שהם עברו שהיא הייתה בת ארבע. סם הרגישה יותר
ויותר ביטחון בכך שמה שהיא תאמר יהיה מספיק. בעוד סם חשה כך
ג'ני חזרה לבל.
"גוסט, ומה עם המשפחה שלך, מה הם עושים?"
"אבא שלי צייר צרפתי ואימא שלי טבחית. היא נפלה בקסמיו כשלמדה
שם וילדה אותי, אך במהרה הבינה שזה לא ילך ועזבה. אז את אבי
אני לא מכירה כל כך ואימא עדיין רווקה, גרה במינסוטה ועובדת
במסעדה."
סם החליפה את הסקרנות בהערצה. בל הייתה שקטה וכנה והראתה את
הפגיעות שלה מאביה. "הלוואי שיכולתי לדבר כך", סם לחשה לעצמה
ולראשונה הבינה את הצורך בסבב וחשה ביטחון סביב האנשים האלה
שעכשיו היא מכירה. עכשיו הסבב מתקרב אליה והוא נע סביב אנשים
שהיא אוהבת.
"אני נייט סיילר, אני בן 27 ואני נשוי לטייסת שלי, ששוב אני
אודה למפקדים שלנו שאפשרו לנו להמשיך לשרת ביחד. נאבקנו הרבה
בשביל אישורים לזה. אני במקור מניו ג'רזי, אימא עקרת בית ואבא
עובד במפעל, אותו אחד שאחי עובד בו. בגיל 17 התאהבתי אהבה
אסורה וברחתי כדי לממש אותה. זה הצליח - התחתנו והתגייסנו
ביחד וגם התקדמנו ביחד. את הכינוי שלי אנרג'י קיבלתי מאשתי
בנסיבות שיישארו חסויות."
כולם חייכו וקריסטי נתנה לנייט מכה על הזרוע. סם קינאה
בזוגיות שלהם. היא נראתה כזו מושלמת ובאה להם בקלות, לה הייתה
רק מערכת יחסים אחת בערך והיא פיתחה רגשות כלפי הבחור, אך
בגלל שלא הייתה פתוחה במאה אחוז זה לא הלך.
"היי, אני קריסטין סיילר, נשואה לליצן הזה שפה לידי ולמען
השם, טוב, את הכינוי שלו הוא קיבל בגלל שמתי שברחנו כדי
להתחתן הוא עבד בשלוש עבודות ותמיד מצא אנרגיה לעבוד עוד. אני
בת 27 ובמקור ממנהטן. יש לי אחות שנשארה תקועה עם ההורים שלי
בעולם עשיר ולחוץ. בגיל 17 התאהבתי בנייט התחתנו ונולד לנו
אנג'ל, אך עדיין הרגשנו צורך להגשים את חלומנו והתגייסנו ואז
נולדה לנו גרייס וחשבנו שבחיים לא נגיע לכאן, אך אחרי שבע
שנים הגענו וביחד, ומבלי להישמע רגשנית מדי, את הכינוי שלי
קיבלתי מנייט שאמר שאני הקריסטל העדין והשברירי שלו."
אנחת "או" נשמעה מכל עבר והחיוכים זרמו ואכן זאת התחושה
שהסיפור מעורר - זוג שהתגבר על כל הקשיים ושרד אותם ביחד,
כיום זה נמצא רק באגדות. ואז הגיעה תורן והבחילה בבטן של סם
התחזקה.
"אני אליזבת' ריילי אבל כולם קוראים לי בת'. אני בת 25, רווקה
מניו ג'רזי, ואפשר לומר שטייס זה בדם שלי. אבא שלי היה טייס
ונהרג במלחמת המפרץ, אחי שהיה החבר הכי טוב של נייט היה טייס
שנהרג בעיראק לפני שלוש שנים. כריס היה האח המושלם והרגע שבו
מת היה הכואב ביותר בחיי. למזלי היה לי את סם. מאז שהתגייסתי
בגיל 18 אני איתה וביחד גם השלמנו תואר בהנדסה
ואווירודינמיקה. ואת הכינוי שלי קיבלתי מכיוון שאני תמיד
מבצעת הכול בשלמות ותמיד ראשונה."
ריי הסתכל עליה מדברת, כזו חייכנית ומקסימה אפילו רגעים
כואבים היא העבירה בשלמות. "אבוי לך, לא מסתבכים עם מישהי
מהצוות", ריי אמר לעצמו, אך עדיין לא יכל להימנע מלהימשך
אליה.
"אייס תורך."
זו הייתה ג'ני שעוררה את סם וסם, בלית ברירה ובהרבה לחץ
שכמובן לא הורגש עליה, התחילה לדבר.
"אני סמנתה מרשל. כולם קוראים סם. גדלתי בצפון דקוטה אצל אלוף
של הצי. אני רווקה, בגיל 18 התגייסתי ולמדתי תואר."
סם נשמה ולחשה לעצמה "בבקשה שזה יהיה מספיק". ג'וש הסתכל עליה
וחשב "את לא מספרת את הכול". הוא גם צדק וג'ני ידעה זאת. היא
הכירה את התיק של סם ועכשיו היא הרהרה עד כמה חוסר ההודאה שלה
בדברים ששם ימנעו ממנה להתקדם. בכל זאת החליטה ג'ני שזה עדיין
לא הזמן לדחוק בה.
"טוב, שלא תגידו שאנחנו כאלה רעים יש לכם שעתיים פנויות. אחרי
זה תחזרו לפה ותראו סרט. מחר מתחילים לעבוד."
אחרי שכולם יצאו ג'ני פנתה לפול.
"היא לא דיברה על כלום מהעבר שלה ואני בטוחה שהיא לא התגברה
על זה וזה יפרוץ ברגע לא מתאים ויוביל אותה לסחרור מסוכן."
"ג'ני, אני מבין את החששות שלך אבל תני לזה קצת זמן."
"אני יודעת שהיא טייסת מדהימה ושיש לה אינסטינקטים שאין לאף
אחד אחר, אבל חסרה לה אסרטיביות בחיים שזה עוד בסדר ובטיסה
שפה זה בעייתי. אתה בטוח שהמקום הזה מתאים לה?"
"כן, ואל דאגה, אם אנחנו לא נצליח איתה יש לי עוד נשק סודי.
המקום הזה שלה בצדק ועד שהיא תצא מפה היא תהיה הדבר הכי טוב
בשמיים ואז תשמחי שהיא אצלנו. תני לסם קצת זמן."
"זמן יש לנו, זמן לבזבז אין לנו."
"זה לא יהיה מבוזבז. סבלנות, עשית בשכל שלא דחקת בה היום
ובשלב כלשהו עוד תצטרכי לדחוק בה. אל דאגה."