רצתה לאהוב ולא ידעה איך.
רצתה להתקרב ולא הבינה למה.
רצתה לשאול ולא ידעה מתי.
פחדה מהפחד והתחולל בתוכה.
הרגישה לבד- ילדה אבודה.
רצית לדעת- סיפרה לך הכל.
רצית לעזור- ניפתחה לפניך.
שאלת קצת- סיפרה הרבה.
עכשיו חושבת שיותר מידיי.
מתחרטת.
סיפרה שבאשמתה- אמרת שלא.
התעקשה לשתוק, עד שאתה שאלת.
צרחה בשקט ואתה שמעת.
ריחמה על עצמה- אתה הסברת.
היא חשבה על רע- אתה אמרת טוב.
ענן שחור וכבד שכיסה את עיניה- אתה פיזרת.
רצתה לברוח מהכאב- אתה נתת אושר.
ניסתה לשכוח מהכל- אתה שתלת דעת.
התחילו הפחדים מתחזקים בגללך
ועכשיו היא אוהבת אותך.
ילדה מסובכת שהייתה- עכשיו מעריצה אותך.
דמעות שבוכה, כי מרגישה
שהייתה רק עוד מיצווה בשבילך.
לא מרגישה כבוד או הערכה.
ועכשיו בוכה, אשמה- תמיד מתחרטת.
אז עכשיו היא למדה לאהוב- יודעת להתקרב.
מבינה הרבה יותר- מבינה הרבה פחות. זאת היא ששאלה.
מרגישה לבד- אבל ילדה גדולה.