צלבת אותי חצי עירומה.
קיללת אותי כפושעת.
אני יודעת שחטאתי.
שרפת אותי במילים
שמחקו את הרגש שצמח לו בפנים.
כעסת עליי
ואותי הטבעת ברצף חושים מפלים.
כואב לי, גיבור.
אתה שהרגת ברצף זריקת אבננים.
הפזמון מתנגן לו
ואני- שפגעתי.
ובכמה שיותר.
אחד אחרי השני התאהב בי
ואני- שהייתי אדישה.
זרקתי את כולם אל תהום העולם שלי.
חזק שכמותך. לימדת אותי לקח.
הבחנתי אני ברגשות.
אתה שנתת לי את הרגש,
לקחת בחזרה הכל.
ואני כאן לבד.
רוצה לדבר. זקוקה שתגיד לי
עד כמה מכוערת הייתי.
משלמת על מעשיי.
זה כואב.