יושבת ומחכה לזריחה
העיניים אדומות מרוב עייפות
וקר לי
ואני רועדת
ויש רוח, וחשוך, ולבד
אבל זה בסדר.

סיינפלד ישן לידי
נוטף סקס כהרגלו
והחולצה של המדים מכסה אותי
ולשתות בירה על בטן ריקה
זה אף פעם לא רעיון טוב
אבל זה בסדר.

שיחות של אמצע הלילה
לא קשורות לכלום
והשחור מבהיר לאט לאט
הופך לכחול חיוור של שחר
והאנשים מסביב משתנים
ורק אני נשארת
אבל זה בסדר.

והשמש מפציעה אט אט
מגרשת את החושך
מפיגה את הקור
וגם סיינפלד הלך
ואני מתחילה לחזור
לבית לא בית
לבד.