[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








איך אתה יכול ככה סתם להגיד
שלוש מילים
שאין ריקות ממשמעות לגביך,
ואתה הבנת שבשבילי הן עולם ומלואו.
מה שלא היה לי, שריגש אותי, ששימח, יצרת.
איך זה שפשוט באת ורמסת?
כאילו זה כלום.
הרגשות שלי נמעכו תחתיך, כמו נמצאו בקן נמלים.
גרמת לי להרגיש כל כך טיפשה ותמימה.
האמנתי לך ולרגשות שהפגנת כלפיי, שבאותו הזמן נראו לי
כל כך אפשריים.
כשבעצם אמרת את מה שחשבת שרציתי לשמוע, ואת האמת
השארת בפנים.

ועכשיו כשהבועה התנפצה במלוא עוצמתה והיא צרבה ובערה בתוכי,
הפגיעה והעלבון התחברו יחדיו למאין ריקוד משותף.

ובכיתי
וחשבתי
וחיפשתי
את האשם בזוועה.

היי!
זאת את.
אמר לי הקול מתוכי.

ושם נשארה הדממה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"המממ.." היא
חשבה, בהחזיקה
מלפפון.


כבוד לסלט
ולמשמש גם.


תרומה לבמה




בבמה מאז 7/9/06 4:48
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דניאלה רטנר

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה