לוקחים את (מה שנקרא שמים) לאט לאט לא על-מנת להבהל.. כדי
לעצור ולהסתכל.. אנחנו מורידים .. אם אפשר .. אני מבקש בכל
לשון של בקשה לא לעצום את העניים ולהוריד את הידיים.. להמשיך..
עכשיו אפשר לנסות לנחש. אני אומר "לאוו דוקא יהודי"
אני אסביר:
הידיים צריכות לנוח.. העינים להיות פתוחות הרגלים מונחות
הדימיון המחשבות הרגשות התמונות שעולות התחושות הכאבים מציגים
לאט לשים לב איפה זה מוליך אותי לקחת אויר עוד נשימה לאהוב
נעימ וקל וטוב
עכשיו לע-ום עיניים.
O.K מספיק.
(שימוש מעבר לפעמיים שלוש ביום אינו יעיל ולא חלה עליו שום
אחריות) | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.