כתבתי לך שיר על זאבים
להם כתבתי על נסיכים ופיות
אבל לך כתבתי על זאבים.
ככל שכתבתי יותר הם הפכו לצבועים
אכזריים כאלה עם לסתות חזקות,קשות,נוגסות,
המדבריות באיזורים הצפוניים של אפריקה מלאים במשפחות של צבועים
טורפים
והם יחד טורפים והם יחד לא יפים...ביחד.
וחייהם מדבר וליבם קורה אל הנהר,כמוך, שקטים טורפים.
ואז השקט.. וחוזרים הזאבים ואת הולכת יחפה לעברי ואל השמש
אין נסיכים או פיות בסיפור , כי לך אני כותב על זאבים
אנחנו ביחסים זאביים כאלה,צבועיים כאלה
יחסים מהסוג הטורף, משילים בברוטאליות צבועית , זה את בשרו של
זה
רק עצמות בלי דם בלי דם,ואז הופכים לזאבים, זאב וזאבה בחולות
מדבר באפריקה... נתלקק, טיפות דם ינטפו מקצה הפה כשנתלקק,
הדמעות ירטיבו מעט את הפרווה העדינה מתחת לעיניים-
ראית פעם זאב בוכה?
נשכב בצל העץ בקצה נהר שומם ונחכה לצבועים שיבואו.
בינתיים נעשה אהבה זאבית..אצלנו אהובה,הבינתיים זה תמיד.
כתבתי לך שיר על זאבים
להם כתבתי על נסיכים ופיות
אבל לך תמיד אבל תמיד כתבתי שיר על זאבים.