31/08/2006

העצב הרוחש בכהות החורש, יסוכך בסופו של דבר על ראשי יחלחל אל
קרקע הלב וייזרע יבלית למכאוב.
והחורש עצמו ינסוק אל הרהרי עננים ייחבא, אולי מבושת עצמו.


למטה קרחת תעלה בשריגי זלזלים תנשום עצמה  למכאוב
אבנים שתוקי יום יפלו ברעש מחריד במורד השירים שאבדו.
ונתיבי זיכרונות ייחסמו בצו השעה.


כל המדרכות ימחקו פסיעות שעברו, יכבשו אט כבישים במרצן.
שאריות אדם שנפלו אל שולי הדרכים יידרכו דוק אל אבק
השמים יחליפו מימיהם עם  מימי אוקיינוסים   שחורים.


המבואות כה צרים בעיר שבקעה לה חומה.שחורים ולבנים
וצדפים שהיו ועברו לאי שם מזכירים את מימי הימים שהיו.
פעם חבשה לה העיר כומתה עכשיו מפריחה היא יונה צחורה.



את קרבי. אל תהססי מרדת בשריגי קרחות חורשים שאבדו.
הדרך מפותלת אך קצרה, אכן עוברת בפס אור מעל העיר.
(עוברת באופן מוחלט)
פסים מקלים ראש במעברי הנשים. עברי ובואי. עברי.