|
אל תפחד.
תן לי יד. אני לא אעזוב. גם אם יקראו לי מהצד השני של התהום.
יש גשר לא רחוק מכאן. ואותו נעבור ביחד. יחכו לנו. אל תפחד.
היד שלך מושטת לפנים ואני באיחור קל תפוסת אותה. וכל מה שנשאר
זה רק המבט המאוכזב שלך
בזמן שנפלת לתהום |
|
אם כל הירושלמים
שאני מכירה גרים
עכשיו בתל-אביב
למה עדיין
קוראים להם
ירושלמים?
אחת שלא מבינה,
אבל אולי כן |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.