|
אני אשמור על עצמי
לא אתן לכלום לקטוע את רצף החיים
אני צעיר בכדי לעלות לעננים
ומחכים לי עוד הרבה ימים יפים
אני אבצע כל פקודה שאקבל
לא אני לא שוקל להיעלם עכשיו
ובטח לא בסתיו
כשהשחרור קרב
עברתי מלחמה ורגעים קשים
אך הם לא יקטעו ממני את רצף החיים
הייתי במדינה שמלאה במחבלים
אך היא לא תקטע לי, לא היא לא תקטע לי
את רצף החיים
שמרתי בתוך בית שמחורר מרסיסים
ציפצפו לי האזניים מיריות ופגזים
רעדתי מקור, ישנתי במטע זיתים
דילגתי, הסתערתי על שטחים ושדות מוקשים
חזרתי אל ביתי שהתמלא בחיוכים
ישנתי וחלמתי על קרבות ועל פצועים
בבוקר התעוררתי כשבגופי זרמים חמים
ולאמא שוב נשקתי ונתתי לה פרחים
עברתי מלחמה ורגעים קשים
אך הם לא יקטעו ממני את רצף החיים
הייתי במדינה שמלאה במחבלים
אך היא לא תקטע לי, לא היא לא תקטע לי
את רצף החיים |
|
|
כל מילה-
פנינה!
(קראתי מילה אחת
ועשיתי
אינדוקציה)
ג'וג'ו לסטרי,
אחיו המשובט של
זוזו לסטרי,
בתגובה ליצירה
האפית "שבע מאות
אלף חמש מאות
ושלושים שירים
על המוות" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.