לילה.
השניה שלפניה אתה נרדם
לישון בחוץ
הכוכבים זוהרים וכל אחד רומז בדרך שלו כמה יום טוב יהיה מחר
בוקר.
התעוררתי, יצאתי משק השינה
הבטתי בך
שתקת
נכנסנו לכנרת בתמימות עם כל הסכנה שבדבר
ציירתי רפסודה על החוף ושטנו בה אל מעבר לעננים
הים היה כחול אפור, כמו העיניים
עוד מבט משותק
העולם עצר.
יצאנו מהמים והשמש החמימה ייבשה עד עצם
שוב רעשים גדולים וקצובים מופיעים ונעלמים
הגיע שוב הלילה
השניה שלפי השינה הפכה למבט קרוב
עומד בניסיון המום לזכות בקרבה
קראתי לך. ופשוט באת
נרדמנו
ייחד
אבל נרדמנו מהר מידי
ובבוקר. שוב. שתיקה