יושב ובוכה אל הקירות
הם מכירים את זה מכירים את התמונות
יושב ובוכה אל הקירות
הם מקשיבים לא משחקים אותה לא סוטים בפניות
סתם בוכה בלי שום סיבה
לא יעזור גם אם אמא תביא לי עכשיו במצח נשיקה
פשוט בוכה כמו ילד קטן בן שנה
לא יודע למה אולי בגלל מה שפעם היה
אולי בגלל שנזכרתי איך שאמא הייתה בוכה
אולי בגלל שאני לא רוצה לגדול רוצה ביומולדת לכבות את הנרות
מהעוגה
יושב ובוכה אל הקירות
הם כבר רגילים אל המצב, הם יודעים שאני יודע לבכות
הכל מסובך כבר לא פשוט
אל תשכחו אני כבר לא כזה זעתות
הקירות מקשיבים שומעים ושומרים הכל בלב
לב מבטון, לב שיש בתוכו סודות המון
לב ששומר ולא מוציא שום דבר
הרבה זיכרונות, יפים, עצובים, הכל שייך לעבר |