|
העיניים היפות שלה נוצצות
וכדורים של קריסטל מתנפצים
בעדינות כזו, שעוד רגע
תחרט בזכרון.
והרגשות שלה נמהלים בסוכר
ואין דבר רחוק יותר, כרגע
מלהבין אותה ולהבטיח
דברים שיהיו לקשתות של אושר
בינה לבין
העולם.
וכל מה שאני רוצה זה
לחבק אותה
מפחד שתתפרק למישהו אחר בידיים. |
|
|
כתבתי יצירה
כסלוגן, וזה
יבלבל אתכם
כהוגן. שכן לא
ברורה הכוונה,
של אותה הפואמה.
והסוף אינו
חשוב, עוד יכלאו
אותי בכלוב. אז
אומר שלום חבר,
בסוף אני עוד
אתבגר. ולא אעשה
את זה יותר.
צרצר מטושטש
קמעה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.