למרות החשיכה זיהה את הפנים, את מבנה הגוף המלא. את המראה שלא
מש מראשו לרגע אחד.
חריקת בלמים.
קולות נקישת עקבים מהירה.
הדלת נפתחת והאישה צנחה לתוך המושב.
ריח חריף של בושם זול הציף את אפו.
"ערב טוב" אמרה במבטא הכבד שלה.
"ערב טוב" ענה לה וציפה לסימן היכרות.
"100 שקל מציצה וזיון הכל עם גומי" אמרה לו בקול עייף אך מלא
תיקווה כי יענה להצעתה.
"100 שקל" חשב לעצמו, "אז הרי שילמתי לה יותר."
"מה קרה לך?" חישב ליבו לזעוק אליה, "את לא מזהה אותי? זה
אני..."
בביישנות הציץ בפניה העייפות ובעיניה הכבויות, עדיין מצפה
לסימן.
"מעוניין?" חתכה את השתיקה.
"כן" לחשו שפתיו והיא בקול ענייני כיוונה אותו לפינה חשוכה
במיוחד.
כשעצר את המכונית ניסתה להשעין את המושב לאחור.
"אני יעזור לך" אמר ונשען מעליה.
צמרמורות הרעידו את גופו עם המגע הראשון.
משך בידית וגופה צנח לאחור יחד עם משענת הכיסא.
היא התיישבה וביקשה את הכסף.
יד רועדת שלפה מהארנק מספר שטרות שנחטפו מיד ונבלעו בתוך ארנק
מצועצע.
"אתה מתפשט?" שאלה.
ידיו בגדו בו. כמו חולה פרקינסון כבד, לא הצליח לפתוח לבדו את
כפתורי מכנסיו.
דימעה נצצה על לחיו. "היא לא יודעת.... היא לא זוכרת...."
בצורה מיומנת הפשילה ממנו את מכנסיו ותחתוניו וכעבור דקה חש את
מגע ידיה הקרות המנסות לעורר את איברו המדולדל.
הוא עצם את עיניו מעביר את עצמו לעולם אחר, ללילה אחד מסויים
שלפני שש שנים שלושה חודשים וארבעה ימים, הלילה האחרון שישן
לבד.
שבוע לפני החתונה, ענת אצל ההורים בדרום והוא בדירה ריקה מחליט
להזמין נערת ליווי. לזיון האחרון של חייו.
והיא הופיעה.
לא יפה, לא חתיכה, שדיים גדולים, רגליים מלאות, ומבט מהורהר
וחודר.
כמו עכשיו, כך גם אז, העבירה איתו את הנוהל הרגיל - תשלום,
הפשטה, זיון... ואז זה קרה.
לרגע אחד נפגשו עיניהם וחיברו שתי נשמות תועות לנפש אחת ולגוף
אחד. ביחד יצאו לחלל החיצון להתעופף בעולמות לא מוכרים.
צבעים של אושר הציפו את מוחו, ריחות עדינים ועתיקים מילאו את
נחיריו וטעם צוף האלים עמד בלשונו.
ברגע אחד שניהם טיפסו לשיא השיאים, לפיסגת האולימפוס, להר
סיני, לקצה עולם, למקום שרק אוהבים אמתיים מכירים.
הקולות שהשמיע, הקולות ששמע, השתלבו לסימפוניית צלילים מושלמת
שנמשכה רגע אחד בתוך הנצח.
ואת הרגע הזה לא שכח לעולם.
הם שכבו שם חבוקים ומאושרים ללא תנועה, ללא מילה ובבוקר שלאחרי
האושר נעלמה מחייו. היא לא הייתה שם יותר.
חתונה, ירח דבש, ימי עבודה, לידה, ברית, ימי הולדת בכל רגע
עסוק ופנוי של חייו חשב עליה, חלם אותה.
חיפש אחריה.בכל מקום אפל ומרושע. במכוני הליווי, בבתי הזונות,
בדירות פרטיות, ברחובות... רצה לשחזר את הרגע אך לשווא והנה
עתה, במקום העלוב ביותר בקרן זווית של רחוב בודד מצא אותה,
והיא ברגעים אלו ממש, שואבת בפיה את נוזל חייו לתוך כובעון
גומי זול ואינה זוכרת.
ידו ליטפה את שערותיה והיא בתנודות ראש מהירות גרמה לו לגמור,
אספה את חפציה ונבלעה לתוך שחור הלילה.
הוא רצה לדבר,
רצה לזעוק,
רצה לאסוף אותה אליו
לברוח, לאהוב

אך גופו בגד בו. פיו התאלם. המילים נחנקו בתוכו.

בנהיגה מהירה חזר לבית ישן ונכנס לתוך המיטה הקרה בה שכבה אם
בנו.
הוא לא נרדם.

ובלב רחוב נידח ומלוכלך, באיזור מוכה פשע וסמים, עמדה לה אישה
לא צעירה בלבוש זנותי ומפתה, ומיררה בבכי מר.