|
אתמול ראיתי אותה כנראה בפעם האחרונה
אותה בחורה שמתוך הים יצאה
כמו נימפה יוונית ריתקה את מבטי
לפתע כאילו הלכה בהילוך איטי
טיפות הים נוזלות מגופה
מתקרבת אלי שולחת קריצה
אומרת מילה ואני מהנהן
לא יודע מה אמרה גם לא מעניין
יושב איתה שעה שעתיים שלוש
הגוף מתרגש רוצה לפלוש
מדברים עוד קצת הולכים לחדר
הנימפה שלי לבת אדם הופכת
משילה בגד ועוד אחד
בת אדם מיוחדת לא סתם עוד אחת
נשכבת לידי מסתכלת בעיניי
קוראת את מחשבותיי
לוחשת ברכות "אני אתגעגע"
"אל תלכי" אני אומר לה
בחורה מיוחדת אין הרבה כאלה
נגמר הכל אני נסעתי
הנימפה חזרה לים ואני התייבשתי
לא יוצאת מהראש נשארת בפנים
כנראה שהיא זאת שפלשה בסוף
לתוכי |
|
|
לאחרונה אני
עסוק בגן החשמל
עם לקוחותי
הנאמנים, ואין
פנאי בידי לגלוש
לעיתים קרובות
באתר הבמה
החדשה.
עם זאת, בכל פעם
שאני נכנס, אני
מוצא סלוגן פרי
עטי כבר בדף
הפתיחה.
אני לא יכול
להחליט אם זו
דרכם של אנשי
האתר לומר לי
שהם מתגעגעים
ורוצים שאחזור
לפרסם סלוגנים,
או שסתם שלחתי
יותר מדי כאלה
בשנה האחרונה.
אולי פשוט תשימו
שלט, אפרוח
ורוד, תחזור. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.