|
מוצא אותך יושבת
את סבלך את מוציאה מעינייך
מבין שהינך מחייכת
את סבלך מחזיקה בגופך
רואה אותך על שפת האגם יושבת
מחפשת את האדם שיבוא ויחבק
רואה אותך בארמונך המפואר
מחפשת מוצא ומהחלום להתנתק
תני לי אלייך להתקרב
תני לי אותך לאהוב
הוציאי את לבך אליי
ואפול לרגלייך
באלף חיוכים.
רואה אותך שוכבת
בין הסדינים המקומטים
את דמעותייך את שופכת
על מין ולא יותר.
רואה אותך בתוך הנהר
את כולך את נותנת
רואה אותך בתחתית הטירה
עודך מחפשת מרפא לזכרון
תני לי אלייך להתקרב
תני לי להראות לך את האמת
נופל אני לרגלייך
בדמעות אינסופיות
אצילך מעולמך.
אפול אני לרגלייך
אעלים את כאבך
לצוף איתי תלמדי מעל הים הכחול
לרחף תוכלי מעל הממלכה ללא הסוף
|
|
|
מתוך קריאה
עמוקה ודייקנית
של הסלוגנים
בבמה, הגעתי
למסקנה שעד היום
לא פירסמתי משהו
שהיה גם מנוסח
יפה וגם התוכן
שלו היה עמוק
ופילוסופי, אז
בגילוי מרשים
אני מביאה
בפניכם את משפט
החכמה שצץ לי
בראשי לפני זמן
מה ומלווה אותי
עד היום,
והחלטתי לחלוק
אותו עמכם: "טוב
למות בעד
בימתנו"....
טושטוש לפחות
מנסה... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.