[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








כל חולי הנפש מהילדות שלי
מטיילים מולי שוב
הם פוגשים בי
בתחנת הרכבת הקרובה לשכונה בה גדלתי
אחד מהם אכל פלאפל בדוכן בו אני אוכל כל שבוע
וזה מהם שמלא ריר ומילים מהירות
שחה לצדי בים לפני שבוע
וזה מרגיש כאילו הם
מנסים להתקרב אליי או לפחות לנסות
לסמן לי משהו.
בתור ילד די התבדחתי על חשבונם
לפחות עד שהיו מתחילים לרדוף
או לקלל או לנשוך
המסוכן שבהם נהג לרוץ אחריי עם הכלב המשוגע שלו
ולשחרר את רצועת הכלב כדי שזה יוכל
להתקרב אליי יותר ויותר.
כשהייתי בן שש עשרה אחד מהם התאבד
כשתלה את עצמו מראש הברז במקלחת ביתו
ובכל פעם שעברתי ליד הבית שלו
סתמתי את האף
עד שיום אחד הריח פשוט הוחלף
בריח של חמרי ניקוי
וכשעברתי ליד הבית באותו יום של החלפת הריח
אישה מבוגרת שהייתה דומה לו
יצאה מהבית עם דלי ומגב וחומרי ניקוי.
היא נראתה מתה לגמרי
אבל איך שהוא כאילו חיכתה ליום הזה
ואני תוהה אם הרבה הורים
לילדים פגומים ממתינים למותם בלי להודות בזה.
אני מצדי ממתין למיתות הרצויות לי
אבל את הרשימה שלי
עדיין אינני יכול לחשוף.




והיום
יוצא אבידניוס הצעיר את ביתו
כדי לבקר אח פצוע ראש
שנחבל (הוא מוצא את החבלות הללו תמיד)
ואבידניוס ישב עם אחיו ומלמל
כמה מילות החלמה
ופתאום תפש את הגיחוך של דמותו
וברח בדיוק כשאחיו התחיל ליהנות מכל העניין
הכול סביל
לאבידניוס והוא מתחיל
להסתדר היטב עם צבעי הביניים
המשתלטים עליו
לאט אבל בכוח.




את קוראת לי רוק סטאר
ואני מדמיין את עצמי עומד יום אחד
עם גיטרה נהדרת מול כמה אנשים
ומנגן את הכתיבה
בשילוב של דילן, אבידן, טליה צדק ופורטיס
ומחייך לעצמי חיוך ירחי
ואני חושב שזה מוזר שאת חושבת שיש לי מנטליות
של רוקסטאר
הרי אני חי חיים כל כך זעירים ואינטימיים
ואין בי שום דבר כוכבני
(אף על פי שיש לי צד אפל וקשה באישיות שהולך ומתעצב).




הערב כבר ידוע לאן
ייצאו שני גברים צעירים וליריים
במבוכתם הרבה ירחקו מההמון השועט
ויבריחו בקבוק של סטנדרט רוסי
וגיטרה חלודה.
הערב כבר ברור
להם ולמילים היוצאות מהם שתויות וכנות
שמחר כל זה יהיה אחר
ושכשייעורו
לא יוכלו לקחת חזרה
את שחלקו.
הערב כבר ידוע
שלפחות נערה צעירה אחת תיאנס
תוך מחאה מתחננת ורכה
שרק תגביר את הרצון לקחת ממנה
בקרב שני השתויים.
ולכן עצתי היחידה לאלו מכן שייאנסו
(וסמכו על הגברים הטיפשים שלרבות מכן זה יקרה)
היא לא להתנגד
ואולי אפילו להיפך, לרצות זאת בשכנוע עצמי עמוק
וכך אולי להשאיר לעצמכן
סיכוי מסויים להצלה
שכן בתוך הראש האלים והקהה של זה שיתקוף
לא תיתפש הסכמתכן, כריכת רגליכן, אנקתכן,
וישנו סיכוי, קטן ככל שיהיה
שהתנהגות זו מצדכן תבלבל אותו
ותגרום לו לאימפוטנציה של רוך
מה שיוביל לבריחתו מכן בזעם
(וזאת בתנאי שלא שיסף את גרונכן כנקמה).




ובחלומותיי הלילה
אני נאבק באנשי בטחון וקצין צבא שאני מכיר מילדותי
במתחם לא מוכר לי
בעיר נופש אירופאית הררית
במאבק על משהו שאיני יודע את מהותו
ואלפי חיילים ואלות בידיהם מקיפים אותי
וממתינים לסימן
ואז מופיע בבהירות הקצין שהכרתי כילד
ואותו קצין קשוח וענוג
לוקח אותי הצדה ומשוחח אתי שיחה ארוכה מלאת דמעות
ומנסה לומר לי שזהו תפקידו
וחייליו מקיפים אותנו קבוצות קבוצות
ולבסוף אני רק זוכר שהשיחה בינינו מסתיימת כשאני
נוגח בפניו הדומעים
וכשהוא נופל לאחור מתחילה ההסתערות לעברי.
באותו רגע התעוררתי מזיע לחלוטין והמיטה והכריות
היו לחים ומריחים
מזיעת פחד.
בחלומותיי אני מסויט הרבה יותר מאשר בהיותי ער
בחלומותיי אני נדרס ונרצח עשרות פעמים
בחלומותיי אני מקרה אסון מרטיט עצמות
שחוט ומת.




יש להימנע ממפגשי חיבה קלילים בהם
אתה יותר מסתם מבוהל
בהם אתה חיית טרף משוננת כלואה
שקיבלה את המפתח לידיה
יש להימנע בייחוד
מהזרמת מי השופכין של הנפש
במפגשים כאלה
צריך להתייחס לרטט הקטן של עין ימין אצל בן שיחך
צריך להחמיא לו על ההקפדה
צריך להבין ללבו על שהקפיד.




נתנו לי לשחק היום ילד מופרע
בהדמיית מציאות בראיון עבודה קבוצתי אליו הלכתי בלי חשק
וצריך להודות שנהניתי עד כדי כך
שפתאום צפה בי דמותי כמתבגר קשוח ורע
ומשהו מזה חנק אותי
והשאיר לי טעם עוד בפה.




לקחתי את עצמי אתמול
לראות מה אנשים אחרים
עושים מן החיים האלה
ועליתי לגג של בית ערבי ישן
בשכונה בה גודלתי פרא.
המחזה היה המוני ולמזלי הייתי מעורפל מספיק
כדי ליהנות
מהגברברים הצעירים יוצאי הצבא
ובנות המיליונרים התלויות עליהם
משתיית האלכוהול המתחסדת והרכה
מעישון חשיש של שבת
אבל בתוך כל זה אבידניוס הצעיר
פיזז יחף על רצפת הגג הרכה
ואף הילך במכוון על שברי כוס כדי לשרוט מעט
את הכפות החלקות שלו
וכך, כשהוא נוטף זרזיף קולח, לוקח עצמו אבידניוס
לפינת הגג החשוכה ורוקד עם עצמו
ריקוד נגיעות מלא חיים
והבריות מביטות בו כמו שמביטים בשד
ולו אין דבר חוץ מהצלילים וכוס הערק בידו.
שלל דמויות פגש הערב
נשים צעירות רעבות לסם ולמגע
גברים קולונליים עתירי חשיבות עצמית קלילה
נזיר סגפן שבא גם הוא להתבונן
ומעל כולם
אישה שמנה ושיכורה שדיברה בחוכמה
על מוסיקה ופילוסופיה
ושילחה בי חיצי משיכה שרק פגעו לי
בבית החזה ואז התמוססו.
"הנה היא באה
תקופה טובה
מיתרים מרעידים
ת'אדמה".
וגם
"הכנרת התמלאה
הכנרת מלאה".







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אדולף:
"מה זה, אוכלים
היום קראמל?"

-"לא! שורפים
היום ילדים חולי
סכרת!"


תרומה לבמה




בבמה מאז 20/10/06 0:10
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אגם ענקית

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה