ראיתי אותה וזיהיתי בן רגע-
שתינו באות מאותו הכוכב.
האחת משחררת את מה שבוער בה,
אחרת טוענת שבה זה דאב.
זיהיתי אותה כי ברחתי ממנה.
דמותה כבר שנים מתקיפה לילותי.
מאות כדורים הרחיקוני ממנה
ובכל זאת הרוח הגיעה אלי.
מצאוה ברחוב בלי מגן ובלי בית,
שוקעת בשאול לו הרימה ידיים
ואני, שנלחמתי, כמעט והבראתי
ובכל זאת לשתינו אותן העיניים.
זיהיתי אותה כי תיעבתי פניה.
שנאתי לראות צלליתה הדואבת.
שנאתי לבי שחיבק ייסוריה
כמבין לסבלה של נפשה הכואבת.
ואני , שרואה בה מראה מאיימת
מבטיחה לעצמי- לא אשכח את דמותה
ובשם החולים בנפשם הרועמת
אגאל היותי בזכרון היותה
... |
