תמיד תהיתי למה דווקא בה אתה בוחר.
כי היא לא יותר פשוטה, הו לא.
אולי קצת יותר נעימה למגע, אולי האירוטיקה המדהימה שלה זוהרת
בעיניך.

אולי בכלל אתה לא תמיד בוחר בה. אולי בעצם אתה בוחר בי ואליה
בוחר כשקשה.

אולי אתה לא יודע במי לבחור ואתה מהלך בשבילים של שתינו ללא
הפסק וללא החלטות.

אולי בעצם אני מדמיינת הכל.

ואז היום הבנתי, איתה אתה יכול לנשום.
איתה אתה שליו, רגוע, שקט.

כשאיתי אתה בעצם נמצא כל הזמן במין מעלית שנוסעת לכל הכיוונים,
בקרוסלה מטורפת שכשהיא נעצרת, אתה בעצם בסכנה יותר גדולה ואתה
מסוחרר עד אובדן חושים.

איתה אתה נושם, לפעמים אולי יש קצת ליחה שעוצרת את הקנה, אבל
היא משתחררת כשהיא נושקת... לך, לי...

איתה אתה בעצם טוב יותר.

אז תהנה אהובי, תהנה עד הפאקינג סוף.