זואי רז / תעתועי הדמיון |
נשאבתי כתמיד אל המעגל האינסופי.
הבטחתי להיות שונה כמובן,
אך מצאתי את אותו עצמי.
עונות השנה מביאות
ריח וטעם של תקופה,
וזו שוב העת לבחון ממבטו
נפשי , האם עודך יפה?
הגוף פוסע , מרחף,
רוקד ריקוד נסתר בהליכתו.
הפה עמוק שואף,
והעיניים מחפשות אותו.
הכל רק דמיון ,
משחקים בנדמה לי.
הו נפש זכה שחררי אותי לפני
ששוב אשמע אותו קורא לי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|