נטעלי אזולאי / שוב זה לבד |
מסתכלת לצדדים
ורואה שאני באותו מקום
לוקחת איתי נשימה
שתציל אותי בפעם הבאה
ויוצאת במסע
אליך
שוב זה לבד
לא, כבר אין כאן אף אחד
שייקח אותי אליך
שינחם וילטף
ויזכיר
איך זה בלעדיך
כבר מזמן לא נרדמת
מחייכת
חושבת
נזכרת
מתעטפת בזרועותיך
מטשטשת את עקבותיך
שנחרטו במחשבות שלי
עליך
כשרציתי כל כך לספר לך
אבדו לי המילים
ניסיתי להסביר
אך הכאב המשיך בצעדים כבדים
ובכוח רציתי לרוץ אליך
ולחבקך
בכדי שתבין כמה שאני אוהבת
אותך
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|