נטע טולקר / מסע אחר |
מחליקה על עור חלק,
צחור ורך,
אט-אט, מטה מטה,
עיקול חד, נזהרת לא לסטות,
העור נעשה עדין יותר,
חמים יותר,
נעים.
ממשיכה לגלוש למטה,
לבסוף אני מגיעה,
נספגת בבד הגס,
וחודרת פנימה- למעמקי הסיבים,
קוברת ביניהם כמה זכרונות עצובים,
ועוד 2-3 געגועים שלקחתי איתי,
הוקל לי,
אני מקווה שגם לך,
שלך, הדמעה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|