A steely gaze
Of deep cobalt blue
Reflected far
Across the window
Next building
Or next door.
I stare,
Somewhat teary-eyed
At the dust
Covering the silent monitor
Lounging next to me
Atop this table.
This does not go well,
I think;
I enter the ever falling
Ever flowing state
My mind is so akin to,
So reluctant.
Another song, my player,
Another line of code;
Another minute squandered
Under the Legionella covered air vent
I pray will open and resuscitate us
And then we go home. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.