|
A steely gaze
Of deep cobalt blue
Reflected far
Across the window
Next building
Or next door.
I stare,
Somewhat teary-eyed
At the dust
Covering the silent monitor
Lounging next to me
Atop this table.
This does not go well,
I think;
I enter the ever falling
Ever flowing state
My mind is so akin to,
So reluctant.
Another song, my player,
Another line of code;
Another minute squandered
Under the Legionella covered air vent
I pray will open and resuscitate us
And then we go home. |
|
|
חלק מהאנשים פה
חושבים שאני
מתלוצץ, הם
אומרים לי שזה
לא יפה לחתום
בשם כזה ושזה לא
לעניין, ולא
למדתי כלום
מהרצח, וזה על
גבול ההסתה, כל
מה שיש לי להגיד
בנושא הזה זה:
סרק סרק סרק
יגאל עמיר, מנסה
ברצינות אבל
מבין שזה לא
ילך, אז הוא רק
רוצה למסור ד"ש
למרגלית וקורא
לה לבוא לבקר
ולהביא תמונה
חדשה כי הקודמת
כבר ממש מוכתמת,
בדם, חרדל,
קוטג' וזרע
לשווא. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.