היא מציירת פרפרים כי טוב לה חופשייה וחופשי,"חופשי זה לגמרי
לבד"
הלבד הזה,הלבד שכלכך הייתה זקוקה לו.

היא מציירת פרפרים וצובעת באדום,כבר תקופה ארוכה שציירה
בעיפרון שחור ללא שום צבע נוסף.

-מה פשר כל הפרפרים האלה,כל הלבבות?את מאוהבת?
היא עונה שלא.שזו כבר תקופה ארוכה שהיא לא זקוקה לאף אחד,שטוב
לה לבד,
והפעם...


הפעם היא מאוהבת בחיים,במסקנות.
בשירים שמרוממים את מצב רוחה,שמנחמים כשטיפה עצוב.

ואז...אז מתפרצת התשוקה העזה הזו לכתיבה.
כמעט חודש שלא כתבה כלום ושוב בא לה לכתוב-כאילו שרע [תמיד
הייתה כותבת כשרע],אבל בעצם טוב.כלכך טוב.