כשאני חושב עליה אני נזכר איך תמיד הייתי משתגע כשסיפרה לי
בטלפון שהיא יוצאת כל ערב לטיול עם הכלב בבוקסר וגופיה. היא
כנראה  רק רצתה שאני אפנטז עליה או משהו כי היא אמרה לי את זה
גם כשהיה ממש קר בחוץ , כשאין סיכוי שמישהו יצא ככה מהבית.
היה לה גוף מהמם, כזה שכל גבר היה רוצה במיטה שלו והמחשבה שהיא
עם בוקסר וגופיה  גמר אותי. הייתי סקרן והאמת שגם הייתי דלוק
עליה, אבל רק לחודש.  הייתי ממש הרוס ממנה , למרות שהיא לא
היתה חכמה במיוחד, לא מעניינת במיוחד, ובפעם ההיא כשיצאנו
לעשות סיבוב ביחד בעיר, כשהיא לובשת סוודר ומכנסיים ארוכים,
היא כמעט ולא אמרה כלום, רק הקשיבה. התפלאתי מאוד שרציתי אותה,
למרות שהיא תמיד אמרה משפטים מעורפלים כאלו,  שהייתי צריך
לחשוב עשר פעמים עד שהייתי מבין אותם. היא סיפרה לי  שפעם היא
חלמה חלום שגרם לה לא להרדם בלילה. זה היה על מוטי, אחד שהיה
מאוהב בה, והוא אמר לה שתפסיק לעשות את זה  כי בגלל זה הוא
התאבד ושלא יהיה אף גבר בעולם שיאהב אותה באמת כל עוד היא עושה
לו את זה. שאלתי אותה למה  הוא התכוון והיא אמרה שאין לה מושג
ושהוא התאבד בכלל בגלל שהיה בדכאון על זה שההורים שלו נהרגו
בתאונת מטוס באמסטרדם.
גם כשישבנו בספסל ההוא  ליד הבית שלה, מול הפלאפל של הגרוזיני
, הבחור שעבד שם צעק לעברי שאני לא אאמין לה לכלום כי היא
שקרנית ושהיא סתם מספרת סיפורים לכל מי שהיא מכירה ושחבל לי על
זמן והמאמץ כי אני לא אראה כלום.   שאלתי אותה למה הוא התכוון
והיא אמרה שהוא מתנכל אליה כי היא לא אוכלת אצלו יותר מאז שהיא
מצאה חיפושית בתוך הפלאפל ואחרי זה היא הגישה תביעה משפטית על
זה שהיא התעלפה כשהיא ראתה את זה ועל העגמת נפש והכל.
פעם גם הייתי אצלה בבית והיא הלכה שם  עם טרינינג שחור ארוך
כזה של אדידס למרות שהיה ממש חם. בדיוק אז רציתי לספר לה שאני
דלוק עליה ולשאול אותה אם יש סיכוי שהיא תרצה לצאת איתי.
הייתי בטוח שהיא רוצה ושהיא תגיד כן כי היא לא סתם הסכימה
שנפגש כל כך הרבה פעמים בחודש אחד. כשאזרתי אומץ ובאתי לשאול
אותה בדיוק היה טלפון מאיזה  סקר על מידת אהבת הארץ אז וויתרתי
ואמרתי שנמצא הזדמנות אחרת.   בפעם אחרת כבר סיפרתי לה שאני
רוצה אותה אבל היא אמרה שהיא צריכה זמן ושבינתיים היא לא רוצה
חבר. הייתי נורא מאוכזב , עצוב. שאלתי את עצמי איזה מן משחק
היא משחקת ולמה היא בכלל רצתה שנפגש.
כשעברתי ליד הפלאפל של הגרוזיני נכנסתי לשם לשאול את הבחור למה
התכוון במה שאמר.
הוא סיפר לי שפעם  ההורים שלו אישפזו אותו באברבנל בגללה. הוא
התחיל להיות איתה בקשר.אחרי כמה זמן ההורים שלו  סיפרו לו שהוא
היה בטראנס מטורף,  מלמל מנטרה בלתי פוסקת. הוא היה מסתובב
בבית ואומר שהוא חייב לראות את זה והם לא הבינו למה. הוא היה
חוזר על זה מהרגע שהתעורר , ועד שהלך לישון. כל היום רק  " אני
חייב לראות את זה, אני חייב לראות את זה". הוא לא היה יכול
לספר לי מה הוא היה חייב לראות כי בדיוק נכנסה לחנות קבוצה ממש
גדולה של חיילים מורעבים שהתנפלו על הדלפק אז הוא לא היה יכול
להמשיך לדבר.
כשחזרתי הביתה הייתי גמור מזה שהיא לא רוצה אותי.הייתי שבור,
הראש שלי התפוצץ, לא הבנתי מה הסיפור שלה. ניסיתי לשכנע את
עצמי שאין בה שום דבר מיוחד אבל עדיין היה בה משהו בה שמשך
אותי.רציתי לבכות,  הייתי בטוח שהיא רוצה. הרגשתי שיש משהו
נסתר בה, שעדיין לא ראיתי ולא ידעתי מה הוא. משהו שבגללו רציתי
להיות איתה . שבוע הייתי בדכאון, לא יצאתי מהבית , בקושי אכלתי
ובקושי שתיתי, אבל ידעתי שזה יעבור לי תוך כמה שבועות.
עברו מאז כמה חודשים ואני כבר לא חושב עליה יותר. רק שבוע
שעבר הבנתי איך היא גרמה לכולם כולל אותי לרצות אותה. גיליתי
את זה כשעשיתי סיבוב בעיר עם נירית , חברה שלי ,שיש לה עיניים
יפות ואבא כבאי .רציתי לראות את מוטי, אם הייתי יכול , ואת
הבחור מהפלאפל,  ולהגיד להם שזה לא היה שווה את זה. הצטערתי על
הדכאון שהייתי בו ובטח  על עוד הרבה בחורים  שבורי לב שרצו
לראות ולא זכו. אולי היא הבינה שעכשיו היא חייבת לעשות את מה
שהיא מספרת לכולם עליו. את מה שאף אחד אף פעם  לא ראה וכולם
נורא רצו לראות  ובגלל זה רצו להיות איתה. אחרי הכל  היא עדיין
לבד, בלי מישהו שיאהב אותה באמת , לא רק בגלל שהוא רוצה לראות
אותה  מטיילת עם הכלב שלה בבוקסר וגופיה.