דף חדש בספר קצת ישן
מתערבבים להם טחב, סיגריה ועשן.

אתה סופר כוכבים
ואני את הנקודות על הירח.
כל כך הרבה זמן האנחנו שותקים
כבר אין טעם לסלוח, גם לא להתווכח.

וכל מה שתאמר
יראה קצת נדוש,
קצת הרבה מיותר.

כאילו כבר נגמרו הכוכבים
ונגמרו הנקודות על הירח
ושנינו בכוח לוחצים, מתאמצים
למצוא את מה שקצת נשאר
אבל הרבה בורח.

וכמה ציפיות
וכמה אכזבות...

אני מחכה ללילה שבו הירח יהיה כל כך קטן
שלא יהיו לי נקודות למנות
ואולי הכוכבים יוחבאו בעננים
וספירתך גם היא תנוטרל קלות.

ואז נשב, ובמקום לספור נדבר...

עיניים לעיניים
לב אל לב
שפתיים לשפתיים

בלי ירח, בלי כוכבים
רק אני ואתה,
שיחלוף הכאב.