החורף מתחיל לתת רמזים עבים על בואו,למרות שרק סוף אוגוסט.לא
מוכנה אליו.
אתה-אם רק לא היית כמו שאתה...

"סליחה-דרכתי עליך..."
לא נורא זה בסדר,את רוקדת לבד?"
"אולי"
"אפשר לרקוד איתך?"
מכאן הדרך החוצה הייתה קצרה,וגם הנשיקה שהגיעה ממש אחר-כך.
"את יפה"
"תודה,אבל אתה צריך לראות את חברות שלי"
"את הרבה יותר יפה מהן"
כבר אז הייתי צריכה לדעת שהוא שקרן,חברה שלי דוגמנית והשאר
בתקן כוסיות על...
"לא הספיק לי ממך"
יומיים אחרי זה הגענו לים,לא יודעת מה בדיוק חשבתי לעצמי,אבל
אני צעירה.זורמת.
"את יודעת שמזל מאזניים זה הסקס הכי טוב"
"וואלה"
זה מה שהיה לו להגיד לי,ואני כרגיל,זורמת.ממש שולי שאני
בתולה.ובערב התחלתי לבכות.
ואז הוא חזר לצבא שלו,כל-כך הערצתי אותו,לוחם,בקרבי,מספר לי על
הנשק שלו,מושך אותי...
"התגעגתי,מקודם עליתי לשמירה ונזכרתי כמה כיף היה לנו ביחד"
"באמת?התגעגת אליי?איזה יופי,חמוד"
"מאמי אני חייב לנתק,נשיקות,ואין מצב שאני לא רואה אותך,אני
יוצא לאפטר"
"ניראה כבר,ביי"
יווו,איזה חמוד,אני כבר חצי מאוהבת,הוא חתיך,גבוהה,שחום,עיניים
ירוקות ויפה בצורה נדירה לגבר.
"אני בבית,אני בא אלייך"
"טוב תבוא"
"תכווני אותי לבית שלך"
ואז הוא הגיע,המלך...הקסים אותי,או שיותר נכון לומר כישף
בעיניו הערמומיות.
"את כל-כך יפה,את לא יודעת כמה זמן חיכיתי לרגע
הזה,שבועיים,התגעגעתי"
"תגיד,באמת התגעגעת אליי?"
שותק,מתחיל לנשק אותי,ואיך הוא מנשק,בעדינות שאפשר למות
ממנה,מנשק לי את הצוואר,את האזניים...
"אני מכור לצוואר שלך ולשפתיים שלך"
אהה...כן?באמת??
לאט לאט הוא יורד יותר ויותר למטה,ומנשק לי את הבטן,עולה
לכיוון החזה שעולה ויורד בקצב דפיקות הלב שלי,והוא מנשק...
הזזתי אותו,אינטואיציה.
איזה מדהים הוא,ב48 שעות שהיה בבית הוא מצא לנכון להפגש איתי 3
פעמים...ואז התחלת לבכות.
המלחמה התחילה,רק אחרי חודש הוא חזר.
אני מצידי מאוהבת,כותבת לו מכתבים ושירים ומפנטזת על הרגע שבו
הוא יגיד שאנחנו באמת ביחד,לא באמת שאלתי אותו על המערכות
יחסים שלו,לא באמת ידעתי עליו,כלום...
"אני ידעתי שלא תהנה במסיבה הזאת,רוצה לבוא אליי?"
"בכיף,אז מתי לבוא?"
"עוד חצי שעה"
ואני בינתיים הופכת את כל העולם בשביל שאני יוכל לחזור הבייתה
להתארגן,כי לא הוצאתי אוטו...
"אני בחוץ"
"בוא תכנס"
בלי מילים מיותרות,קופצים למיטה,בלי מילים בכלל,הוא בא להרים
לי את החולצה.
"טוב יש לי שני דברים לומר לך"
"נו"
"אחד:אני בתולה"
"אוקיי ומה שתיים?"
"מה?ואזה לא מפריע לך?"
"לא,למה שיפריע לי?"
"טוווב.אז אין שתיים"
תכננתי לנסות להסביר לו...שאני בתולה ושאני רוצה לקחת הכל
לאט...אבל הוא הבין...
ואז הוא נרדם אצלי,שנים לא ראיתי את הבנאדם והוא נרדם אצלי,מה
אני אעשה?יסתכל על הפנים המדהימות שלו כשהוא ישן?עדיף שייתן לי
תמונה,שאגב,זה הדבר היחיד שהוא ביקש ממני וקיבל.
בוקר.
לא הצלחתי להרדם כל הלילה והוא ישן,לא אכפת לו מכלום,ובטח שלא
ממני.
"טוב יאללה אני חייב ללכת הבייתה"
"טוב.."
"ביי מתוקה נדבר"
ואז התחלתי לבכות.
זו הייתה הפעם האחרונה שראיתי אותו,הוא יצא לשבוע שטח,אין
קליטה,אין פלאפון.
"כמה התגעגעתי לקול שלך"
"האמת?גם אני התגעגעתי אלייך"
"אני יודע"
הוא ידע שאני הסתבכתי בתוך הרשת שלו.
"בואי נצא לסרט שאני יחזור,נרד לאילת,אני רוצה להיות איתך"
כן,אני בטוחה.
הטלפונים הפסיקו להגיע,כנ"ל ההודעות,אין קול ואין
עונה,מתקשרים..טוב נו אולי הוא עסוק,בסופ"ש יש נוהל שבת,עבר
עוד שבוע...זה נגמר.
טוב אולי בכל זאת,אולי היה לו ממש קשה ונגמרה לו הבטרייה ונשבר
לו הפלאפון והמספר שלי הלך לו לאיבוד...
ואז התחלתי לבכות.
התגברתי-
"תגידי מה עם ההוא?"
"אממ,אנחנו כבר לא בקשר,מזמן לא ראיתי אותו"
"כן,גם אני לא ראיתי אותו,הוא שוכב בבית כמו מלך כבר שלושה
שבועות".
וככה התברר לי שהוא בבית כבר שלושה שבועות,
שלושה שבועות שאני מרחמת עליו,בוכה עליו,ולא יודעת מה עלה
בגורלו.
אם הוא היה איתי,הייתי הופכת אותו להכי מאושר בעולם,הילד,עוד
לא בן 19 מחזיק נשק ביד,לא יידע לזהות אותי גם אם אני אנפנף לו
את הסיפור הזה מול העיניים.

האינטואיציות שלי לחצו עליי לא,אבל ההגיון והלב נדבקו אחד לשני
והפכו אותי למישהי אחרת.
כשמזהים זבל צריך להתרחק ממנו,לא לחכות שהריח יידבק.
לא שכואב לי,כי לא הייתי מאוהבת,פשוט נדהמת מהסתמיות שבך,מאחלת
לעצמי שלעולם לא אפגוש בך(למרות שכבר קרה) ושלעולם לא אמשך
למשהו שדומה לך.

החורף מתחיל לתת רמזים עבים על בואו,למרות שרק סוף אוגוסט.כן
מוכנה אליו.
ואתה-מזל שאתה כמו שאתה,אחרת לא הייתי יודעת שמאחד כמוך צריך
לשמור מרחק...