דפנה שפיר / נס |
הוא מחייך אלי דרך עיניו, כאילו מנסה להגיד "יש לי כלכך הרבה
מה לומר לך".
ואז, הוא מנשק אותי בעדינות על שפתיי, ושפתיו מדברות אליי
מילים אילמות של אהבה.
אני מסתכלת עליו, ומרגישה את חייו דרך קצות אצבעותי.
הוא אני ואני הוא.
אנחנו אחד.
הוא מחייך אלי דרך עיניו.
עינים זוהרות מלאות אור וחיים.
חיוכו מבריק אליי כהבזק של ברק ומבטו חודר אל נפשי.
הוא רואה
דרכי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|