ואחר כך הוא בא
והרמתי את הראש
הוא אמר שאין ממה לפחד
שאין ממה לחשוש
שדות נשרפים עכשיו!
שדות נשרפים!
אין שום הגיון כשאין שם פרחים
אבל הוא אמר לא להיבהל
אז אני לא מפחדת
רק יושבת בתוך קופסא
קצת בוכה, קצת רועדת
יש חור גדול בתוך האדמה
חושך שחור של כאב
מלגלג בזמן שמתגנב
הנה הם, הזכרונות הישנים
הם לא נותנים לישון
ובשדה שלי, נקטפו כל הפרחים
ואין בזה הגיון
הוא אמר לי לא להסתכל
אז אני לא מסתכלת
רק יושבת בתוך קופסא
קצת בוכה, קצת רועדת
ולמילותיי כבר מזמן אין משמעות
מטיילות באוויר כמו בובה על חוט
הוא אמר שההגיון שלי עומד להיתלש
כי אצלי שתיים ועוד שתיים
כבר מזמן שווה חמש
הוא אמר שההגיון שלי עומד להיתלש
ובשדה שלי הפרחים עולים באש |
