עמק, ערפל, בצומת חנות נידחת,
מאחורי דלפק
מבוגר, שיער שחור, קרחת
2 עיניים עייפות.
עם בואך יברך הוא,
חיוך עצוב על שפתותיו,
וחושיו את היותך יסרקו,
לא מרצון הוא מחויב.
ואז יחל הטקס,
ריטואל ככתוב בספרים,
וכיאה לאיש מכירות, השרץ,
באוזנך ילחש  "למדפים".

לחש הקסמים:
הנה דבר מה שמח
והנה דבר רחוק
קצת נוסטלגיה
או שמא הילדות
בין הסימפתיה סיפור מתוק

יציג מהמדף עצם עצם,
כמעט יחשוף השלד כולו,
רק יבריק פה את הכתם
ולתוך עגלתך, הלאה הקניות.
ובראשך אולי ניצת איזה קסם,
ואך כמעט תקני הכל
קצת ניצוצות מעופפים בחדר
כמו דמעות, יסתירו את הנוף.
ודווקא אז ייפול המתח
נכשל, ובמקומו, עירום, הוא יעמד
יחזור לבראשית כמו בנצח
ועם לכתך ילחש "פזמון חוזר".

לחש הקסמים:
זנב של שמחה
עין של אושר,
שיער גבו של העצבות
זיעת הבנה לפי הרגש
וקמצוץ חוסר מציאות


לילה יורד, בעמק חנות נידחת,
נועל את הדלתות
מבוגר, שיער שחור, קרחת
2 עיניים עייפות.
מתכונן לקראת מחר,
מבריק עצמו על המדפים
אולי אז יוכל לומר שמכר,
אולי אז לא ייכשל לחש הקסמים.
ואז יחל הטקס,
ריטואל ככתוב בספרים,
וכיאה לאיש מכירות, השרץ,
באוזנך ילחש  "למדפים".

לחש הקסמים:
הנה דבר מה שמח
והנה דבר רחוק
קצת נוסטלגיה
או שמא הילדות
בין הסימפתיה סיפור מתוק

זנב של שמחה
עין של אושר,
שיער גבו של העצבות
זיעת הבנה לפי הרגש
וקמצוץ חוסר מציאות