איך תוכל היד
שהרימה אח מאדמה
לבנות משכן לאהבה
אצבעות שלפתו קוצים בזעקה
איך יציירו מתאר אישה.
הלב
שטעם
שמפחד לא פעם
שמכאב נרמס, נקרע
איך ילחש תשוקה.
איך תשיר לי
ומיתריך קרועים בקינה
בשפתותיך דבקה אדמה
במדיך יבש דם
חדר לעורך
הקפיא קיומך
ותספר רגעים
שעות מורטות
לא לי
ולא אדע
ולא אבין
רק אכאב בכאבך.
אצבע של ילד שלפתה הדק, עוצמה,
דמעה שקפאה מרחם בשינאה
היוכלו להפשיר
לחפון שערה
היוכלו ריח אבק השריפה
הדם, הבשר- החרוך והמוות
להיות מומרים בריחה.
לא אומר
לא אעז לנחש
לקוות
רק אשב
אאזין
אתפלל לשלומך
לשלוות נפשך
שתדע להבחין
בין שם לבינה,
שתמצא
באצבעותיך- הרוך,
בליבך- החמלה,
בחייך- אותה. |
