מעיין אסייג / חיוך ראשון, אחרון |
זמן רב
לא ישנה, רגועה
באמצע הלילה מתעוררת, פוחדת
במיטתם
מרגישה את נשמתם, אותם
חיים, מתים
מקום לא ידוע, בטוח
חיוך ראשון, אחרון
חוסר ביטחון
כעס מתפרץ
חששות, עיניים רואות
חור בלב
לנצח כואב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|