אבל הרי הבוקר תחושה קשה
וחמיצות משובשת ממלאת את חלל הפה
ואין מנוס ממקלחות קטנות לאורך היום
כדי לנסות ולשחרר מאיבריך את המוות המזכיר לך
שהשיבושים הם תולדה
רק תולדה ולא העניין עצמו
עליך להתחקות אחר מקור השיבושים הנפשיים
ולהתנהג כבעל מקצוע מיומן
שמנסה לפתוח סתימה
קח לידיך את מפתחות החשיבה ולך עשרה צעדים
מהמקום הכרונולוגי שלך
למקום בו לא תידרש לתיקונים קוסמטיים בחלל
לך למרחב אחר
והרשה לעצמך לנהוג כאם מדוכאת אחרי לידה
(יש לי כל הסיבות להרות, משהו מבשיל בתוכי זמן רב כבר)

אבל עכשיו עליך
לצאת את ביתך יחידך
ולמכור את כישוריך
לזרים בינוניים
אין זמן לכתוב שירים חושבניים
ארוכים
תהליכיים
צריך לצאת ולייצר מוצר טוב (לכאורה)
עבור הצרכנים

אני שומע נערות טכניקולור
מעירות הערות גסות לנערי ימין צווחים
ובתוכי מכל הדברים מתכווצים
הפיזיים הרבה יותר מהאחרים
הריאות מצטמקות והנשימה כבר איננה

נערות טכניקולור מנהלות שיחות נפש ארוכות טווח
עם לווין אבהי ויזואלי
שקורא להן שמות מחמד מתוך ספר שמות גדול
ומתוך כל הכיווץ הגדול נולד
בימוי אחד של תמונה אנושית בהירה
בכלים הקהים ביותר

אני שומע אתכן מטופפות
מתופפות
מקישות בחדרים על פינות קיר
אני שומע אתכן ללא הפסקה
ללא המתנה
אתן אינכן שומעות את האיש שאיננו

ברכו את האל

האיש הכהה הרזה מחזיק בידו מיקרופון גדול
ושר שיר אפריקני פוליטי
ויש משהו נדיר בדרך בה הוא אוחז את עצמו
כאילו המוסיקה אינה נוגעת בו
אלא הוא נוגע בה
בידיים ארוכות אצבעות
לבנות ציפורניים
והוא מברך את אמו הרעה אפריקה
אותה ואת אדוניה החיוורים
ואני מבין את זה שכן גם אני
מקלל את אדוני הארץ באשר הם
ואני מושיט ידיים וגרון ולהב
לאל החירש שלי,
בהמתנה ברורה
בחזה נפוח

שואלים אותי לדעתי
מבקשים ממני עצה
ואני האחרון שיידע
להחליט
חושבים שיש לי הבנה
תולים בי תקוות
אבל הרי ידוע לי
שאני עיוור אילם חירש מהסוג הכי גרוע
מקווים שמשהו ממני יבקיע
את חומת הכעס
אבל הרי אני בעיצומה של בניית
המצודה המאובנת שלי
נשים צעירות וחזקות
כורכות סביבי קרסוליים מנטליים
ושואלות אם יש להן סיכוי
אם הן משוררות
מאהבות עליונות
ואני אינני יודע כלום
ובורח מכל זה

ידעתי שימצאו אותי כאן
כל ההתרחשויות הצביעו על זה
הקפה השחור ששפכת על הספר של קייב
המוסיקה שביקשת ממני לנגן לך
הדרך בה עודדת אותי לשבת להתבונן בהרים

הבדואי הצעיר שישב לצדך
אמר שהחיפוש הוא המתנה של המציאה
ובחיי שהבנתי את זה
הרי אני מחפש אחרייך זמן רב כל כך

וגם כשיתפוצצו כוכבי הרקיע
לא נדע מזה
למרות שלכוכבים יש נטייה להתפוצץ לא לעינינו
בלעדינו
הכוכבים הם רגעים נמשכים
ופיצוצם קיטשי ונמנע
כך אמרת

אני חושב על הדרך שעשית אליי

על התקרבותך התמידית אליי
ועל הציפייה הגדולה שכרכת סביבי
ואני מבין שעדיין לא מצאתי אותך
וכשאמצא לא יאמר לי זאת איש

המשוררים האמריקנים הגדולים
לא העלו על דעתם
שיפגשו אותי כאן
שתוי ואילם

חשבו שיבואו אליי
וימצאו גבר צעיר ומגולח
בבגדים נקיים ועברית מצוחצחת
תחת זה מצאו שיכור שקט
ומתחבא
שמאזין לכל המוזיקות יחדיו
שקורא עשרה ספרים במקביל

הייקו עושים באהבה
או לא עושים
בכלל

המשוררים אותם אני קורא
בתקופה הזאת
מייעצים לי להישמר משתייה מופרזת
ומהכאת נשים סדרתית
ברם, אף לא אחד מהם רומז לי על הימנעות מקטטות רחוב
או ממריבות קולניות עם נציגי החוק
הכוחניים המנסים לפרוץ לביתי
בשעות הנוחות להם

עצה לנשים יהודיות
ששמעתי ממשורר ערבי אחד
ששתה אתי ערב אחד:

"חבקי לפחות גבר ערבי אחד
חיבוק אחד
ארוך ואירוטי ומלא רוק.
הרגישי את הזין שלו מדגדג לך את הפופיק
הרגישי אותו צמא
לכי לישון אתו אם אינך מפוחדת מדי
אפילו אם יש בך פחד, עשי את זה
הלא זה יועיל"

אהובתי התעוררי
קחי מעינייך את השינה
והניחי אותה על השידה
היא תמתין לך עד הפעם
הבאה

קומי
מתחי גופך היטב
הניעי את ידייך מקו המותניים כלפי מעלה
הניחי אותן לבסוף בחיקך
ועצמי עין אחת
ואז את השנייה אחרי שש שניות בדיוק
תני להביט בך

אהובתי התעוררי
פתחי את עינייך
ותני לרוח לבוא
אכלי משהו קל של בוקר
שתי חליטת צמחים ירוקה
הכנסי לים
אני הוא המביט בך מהחוף
אני ולא אחר

לאחר שקראתי בפעם השלישית
את כל כתביו של אלוף המוזלמנים הספרותיים
אני יכול לומר בלי מצמוץ
שאם הייתי יכול לבקש זאת
הייתי מבקש שייקחו אותי לאושוויץ
לראות הכול
הייתי מבקש את המוות החי המטורף לעצמי
הייתי מבקש אבדן גמור
זה כוחו עליי
ובכל זאת יש משהו חולני למדי
בהרגלי הקריאה שלי בימים אלה
אני רובץ על חוף נדיר ביופיו
מסביבי נשים יפות ערומות וגברים עדינים וערומים
ועדיין רוב הספרים שלי
עוסקים במלחמות והרס ומוות וזוועה
עדיין אני בוחר להאזין לתקליטים הבוכים שלי