"חייב אדם לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה שנאמר: ואהבת
את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך (דברים ו'). בכל
לבבך - בשני יצריך ביצר טוב וביצר רע, ובכל נפשך - אפילו הוא
נוטל את נפשך."         (משנה   ברכות פרק ט משנה ה)
מודה אני לפניך
על האשה אשר נתת עמדי
על עיניה כעצם השמים לטהר
המאירות אלי.
על נשיקות נפת שפתותיה שושנים,
על אהבתה לי אשר נפלאה.
על הברכה אשר צוית
בכל מעשה ידיה הפתוחות, המושטות אלי.
על כל המילים הטובות שנתת לה,
על נדיבות לבבה,
ועל חכמת לבה
אשר היה אחרי.
על   נשמה טהורה שנתת בה
ולא החזרת בחמלה.
על כוס היגונים, כוס הדמעות,
אשר אני שותה מידך הרחבה,
על   מחמד עיני ומחמל   נפשי,
אשר לקחת ממני.
על   נשמה שנטלת מחמדת לבי
ואתה עתיד להחזירה בה
לעתיד לבא.
"כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא צרה ויגון אמצא ובשם ה' אקרא
בין כך ובין כך ובשם ה' אקרא. אמר רבי יודן בן פילה הוא
שאיוב
אמר ה' נתן וה' לקח יהי שם ה' מבורך כשנתן ברחמים נתן וכשלקח
ברחמים לקח " (תלמוד ירושלמי ברכות פרק ט ה"ה דף יד עמ' ב)  

יהי שם ה' מברך
ה' נתן -
בית נאמן
תוכו רצוף אהבה
על כל פשעים תכסה,
אשה חכמת לב,
לב יודע, לב שמע, לב טהור,
רחבת ידים ושקטת ושלוה,
נתן לה לב לדעת ועינים לראות
לשון למודים ואזן לשמע
וכשנתן ברחמים נתן
וה' לקח -
כי מאיש לקחה זאת
עצם מעצמי ובשר מבשרי
וכשלקח ברחמים לקח
צרה ויגון אמצא
ובשם ה' אקרא,
"אשרי הגבר אשר תיסרנו יה -
יהי שם ה' מבורך.