משה וטבו / פעמוני שלכת |
עצבות ירדה מהשמיים
הלכת לעד, הלכת בלי שוב
הותרת אותי בודד, עצוב
פעמוני האהבה נדמו
רגעי אהבתנו תמו
השלכת אותי בינות חוחים
נמוג חלום, תמו שירים
ביום אפור של ערפילים
ללא קולות, ללא צלילים
המחשבות מתרוצצות
על תפאורה של צלליות
מחשבותיי-עלי שלכת
אהבתי בדידות חובקת
סיפון חיי קודר, אפל
כי בלעדיך אני צל.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|