נעמי אורן / קפה של בוקר |
הכל חסר צורה ומעורפל
העיניים אוטומטית נעצמות
חוזרות לעולם החלומות
במראה הדמות שונה
קצת עייפה, יותר רגועה.
עוד לא נכנס לראש
היום
הבלבול והרעש שבא פתאום.
כמו על סמים
רק יותר הגיוני
זו הדמות במראה
זו לא אני.
הידיים עוד לא הרגישו כלום
כמו בתולות
מחכות לאחיזה הראשונה
עוד חמימות, תמימות.
מתוך הרגל מתחילים
לסדר את השיער, לחפש את הבגדים.
כבר אין חדש ואין שונה
פותחים את העיניים
מריחים את הקפה.
כמו על סמים
רק יותר הגיוני
זו הדמות במראה
זו לא
אני.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|