אני יודע שהכל ממש ספונטני,
אני מנחש שאת פראית מאד.
הגשם הראשון של החורף כבר ירד
וריח האוויר, נטול האבק, נמצא במרחב.
התשוקה התעוררה והיצרים מחפשים פורקן
ואין אנו דוחים מאומה למחר.
משתוקקים, הזויים, לממש ממהרים,
והארוטיות כבר נוטפת מכל החורים.
אני חושק בך, רוצה בך קרוב-
גוף שיתחכך בגוף, עור שייצמד לעור
ואת תגירי נחלי תשוקה
ואני אתן ליצריי להתפרע ללא גבולות.
כשנכנסת לחיי הרגשתי שנשמה ונשמה נפגשו,
זיהיתי אותך שאת כמוני-
בעלת נפש הצייד היוצא לצוד במרחבים
בניחוח סתווים, חורפים, אביבים וקיצים-
ממש לא משנה מהי העונה בשנה-
אנו בעונת צייד כל השנה.
לא קיים דבר זולת החשק והיצרים
אשר הם לנו כסם החיים.
לא מצפה ממך לנאמנות או אהבה,
בטח לא מבקש לביית אותך.
ייחודך הוא במתירנות שאין לה גבול
ולא אקשרך לגדר ביתי עם איזשהו איסור.
ננצל רגעי התשוקה המתפרצת עד אובדן שליטה,
בין הסדינים אשבע לך אמונים
עד זיקוקי דינור יתנפצו על סביבתנו
ובפגישה הבאה, אם תהיה, נתחיל הכל מחדש.
17/11/01 ©
|
