|
התבוא אלי
עת יפרוש הליל
גלימת חושך
על כלימת תחנוני
התבוא לתוכי
לחרוט שוב על עורי
שרידי תשוקתך
ההולכת וסרה ממני
התאהב
לא כתמול שלשום
צורב בחמלתך
קצוב בזמנך
כעושה חסד אחרון
התעזוב
עת יחשוף אור ראשון
את קמטי בלותה
של אהבה שהיתה
התזרוק מבט לאחור
לפני הסגר הדלת
אתה כה עייף
ואני מחוללת |
|
|
אח, כשהייתי
ילד.. איך הייתי
מתעלל בגננת חוה
ואחר כך במורה
יוכבד.
והילדים, כולם,
היו פוחדים ממני
ותמיד נתנו לי
לנצח
בגוגואים..
אין , אין,
ישראל היה מלך
הילדים.
אחד ישראל,
נזכר בנוסטלגיה
בילדותו |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.