ממרומי הזמן אי שם באופק
אותו הדופק מתחמק
וזה בא עכשיו ושוב נוגע
מתעתע, מתרחק
הלב כבר מת מגעגוע
צפור הנפש לא רגוע
אי שם הלכתי כמו מטייל
תרמיל וכובע, גם מקל
אך לא מצאתי רוגע ושלווה
מנוחה לנשמה.
מרחבי הזמן גובלים באופק
ורק הדופק שוב דוחק
מי בא כל הזמן ומי נוגע
ואין רוגע, אין צוחק
הלב לא מתפקד שבוע
באהבה הלב שרוע...
אי שם...
23.05.06
כה' באייר התשס"ו. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.