כמו עשן המכסיף באישוניי
האפור שמעיב בשמיי
כמו הצל שהתל בצבעה של השמש.
אתה בא מרצד בתוך עיניי
כשחור הסובב עד ריסיי
מסתכל, מתבלבל ותוהה כך מאמש.
האשכר מצבעה של השמש?
התושב הדמעה לעיניי?
היזרח הכוכב?
אתה פה? אתה שב?
היחזור בגפו? היאהב?
כמו פרש הנותץ פרא שדותיי
הגיבור על מרכב שגיאותיי
אתה בא ושועט ואני מתמרדת.
כמו מלח המפליג בין דמעותיי
והרוח תפליא בו קסמיי
ותישא כך אותו עד אליי, אז נרדמת...
24.07.06 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.