רונה תרז / 29.8.2006 |
אך נדמה היה שמישהו הלחים את שפתותי
אחת
למשנתה.
אחזתי בשפתיים
אחז אותי דיבוק
ומתוך הדיבוק יצא משהו שונה
חדש.
ויתרתי.
התיישבתי על הדשא
באבן גבירול -
פינת רוקח
ובכיתי. אוהו, כמה
רציתי לצחוק.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|