רונה תרז / דימיון |
נדמה היה
שהיא דווקא נהנית מזה.
את הגניחות, הפורנוגרפיות
שלה
ניתן היה לשמוע עד הרצליה.
בחשתי בקפה בעייפות.
'סמל סטטוס', חשבתי
וניקיתי את המיטה שלי
משאריות של תהיות
ונוזלי גוף.
'האם זה כל מה שיש?'
זרקתי אל חלל האוויר,
וההד חסר התשובה הסביר לי באיטיות
שמתה האהבה.
(מה לי ולה?)
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|